Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 49b

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹפֵף אָזְנֵי קְדֵרָה לְתוֹכָהּ וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם וְאִם כּוֹנֵס בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה

Traduction

Rabbi Yehuda says that the method for determining whether an earthenware vessel contains a hole that allows liquid to enter is as follows: One takes the handles of the pot and turns it over,placing it upside down in an empty tub, and he then covers the pot with water. If water enters the pot, it is known that it contains a hole that enables liquid to enter, and if the water does not enter the pot, it is known that the vessel contains a small hole that enables only the exit of liquids.

Rachi non traduit

ר' יהודה אומר. לא כך בודקין אותה דהא קולא הוא דאיידי דדחיק להו לשולים אימא עיילי מיא לגוה אפילו בנקב קטן אלא הכי בדקינן לה כופה פי הקדרה לתוך העריבה קודם שיתן המים ואח''כ נותן מים בעריבה עד שיהו מים צפין על שוליה אם כנסה בידוע כו':

אוֹ שׁוֹפְתָהּ עַל גַּבֵּי הָאוּר אִם הָאוּר מַעֲמִידָהּ בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁמַּכְנִיס מַשְׁקֶה

Traduction

Or one can determine the size of the hole by the following method: One places the pot, with liquid in it, on the fire. If the fire holds the liquid back and does not allow it to exit the vessel, then it is known that the vessel contains a small hole that enables only the exit of liquids. And if the fire does not hold the liquid back and does not prevent it from exiting the vessel, then it is known that it contains a hole that enables liquid to enter.

Rachi non traduit

אם האור מעמידה. שלא יצא המשקה בידוע שנקב קטן הוא ואינו ראוי להכניס משקה:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף לֹא שׁוֹפְתָהּ עַל גַּבֵּי הָאוּר מִפְּנֵי שֶׁהָאוּר מַעֲמִידָהּ אֶלָּא שׁוֹפְתָהּ עַל גַּבֵּי הָרֶמֶץ אִם רֶמֶץ מַעֲמִידָהּ בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה הָיָה טוֹרֵד טִיפָּה אַחַר טִיפָּה בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה

Traduction

Rabbi Yosei says: One should not place the pot with liquid in it on the fire. This is not a reliable test for determining the size of the hole, as it is possible that the hole is actually large enough to enable liquid to enter, but nevertheless the fire prevents the liquid from exiting. Rather, one places the pot with liquid in it on hot ash. If the hot ash holds the liquid back and does not allow it to exit the vessel, then it is known that the vessel contains a small hole that enables only the exit of liquids. But if the hot ash does not hold the liquid back and does not prevent it from exiting the vessel, it is known that it contains a hole that enables liquid to enter. Another manner of testing is to fill the vessel with liquid. If it drips one drop after another drop, it is known that it contains a hole that enables liquid to enter.

Rachi non traduit

שהאור מעמיד. אפילו נקב גדול:

רמץ. גחלים ואפר בוערים:

היה טורד טיפה אחר טיפה. כלומר וזו נמי בדיקה אם נתן לתוכו מים והן יוצאין טיף אחר טיף בידוע שכונס משקה:

מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר עוּלָּא כִּינּוּס עַל יְדֵי הַדְּחָק אִיכָּא בֵינַיְיהוּ

Traduction

The Gemara asks: What difference is there between the method of testing stated by the first tanna, placing the vessel in a tub of water, and that of Rabbi Yehuda, placing the vessel upside down into the tub and then covering it with water? Ulla said: The difference between their opinions is whether liquid that enters through a hole with difficulty, i.e., as the result of force, is considered entering. According to Rabbi Yehuda, placing the vessel directly into a tub of water constitutes the use of force to a certain degree, and he maintains that if water enters the vessel in such a case, this does not count as liquid entering the vessel. Therefore, he rejects the testing method of the first tanna.

Rachi non traduit

ה''ג מאי איכא בין תנא קמא לר' יהודה כינוס ע''י הדחק איכא בינייהו. לת''ק הוי כינוס כדפרישית:

כָּל אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִפּוֹרֶן וְכוּ' יֵשׁ בּוֹ צִפּוֹרֶן מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפּוֹרֶן מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל

Traduction

§ The mishna teaches: In any limb of the body where there is a nail, there is certainly a bone in it as well. But it is possible for there to be limbs that contain a bone without a nail. The Gemara explains the halakhic significance of this distinction. A limb in which there is a nail and which therefore certainly contains a bone has the status of a full-fledged limb. Therefore, it transmits impurity through contact, movement, and in a tent, even if its size is less than that of an olive-bulk. By contrast, if there is a bone in the limb but there is no nail, it transmits impurity through contact and movement even if its size is less than that of an olive-bulk, but it does not transmit impurity in a tent unless its size is that of an olive-bulk.

Rachi non traduit

יש בו צפורן. ואפי' היא יתרה כגון אצבע ששית:

מטמא במגע ובמשא ובאהל. דהוי אבר חשוב ואפי' ליכא כזית בשר מטמא באהל דקי''ל האברים אין להן שיעור בפ' יוצא דופן (לעיל נדה דף מג:). אין בו צפורן לא הוי אבר ומיהו מטמא במגע ובמשא כדין עצם כשעורה שהרי יש בו עצם:

ואינו מטמא באהל. עד דאיכא כזית בשר דקיימא לן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ולא באהל ואי איכא כזית בשר ודאי מטמא דהא איכא כזית מן המת ואי לאו יתרה היא ודאי מטמא משום אבר באהל ואע''ג דליכא כזית בשר דאפילו יתרה אמרי' לקמן דאי נספרת על גב היד הויא אבר:

Tossefoth non traduit

יש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא אבל לא באהל. בפ' אלו מומין (בכורות מה.) אית דמפרש טעמא גזרה שאינה נספרת על גב היד אטו נספרת אבל באהל המת לא גזרו דעבדי היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ואית דאמר משום דעצם כשעורה נגע בה ותימה להאי טעמא אמאי מטמא במגע כשנוגע בבשר ואינו נוגע בעצם דאי משום דבשר הוי יד ושומר לעצם האמר רב בפרק העור והרוטב (חולין דף קיח:) דאין יד לפחות מכזית ואין שומר לפחות מכפול ורבינו הגדול דהכא היינו רב ויש לומר דגזרו חכמים אטו לפעמים דיש בעצם כפול אי נמי נגיעת בשר אטו נגיעת עצם או גזרו מגע אטו משא:

אָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפּוֹרֶן מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל

Traduction

Rav Ḥisda says: The following matter was stated by our great rabbi, Rav, may the Omnipresent come to his assistance. An extra finger on one’s hand in which there is a bone but there is no nail transmits impurity through contact and movement even if its size is less than that of an olive-bulk, but it does not transmit impurity in a tent.

Rachi non traduit

רבינו הגדול. רב:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּכְשֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד

Traduction

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan said: And this is the halakha, that it must contain both bone and a nail for it to be considered a limb, only in a case where this finger cannot be counted along the back of the hand, i.e., the extra finger is not aligned with the others. But if it is aligned with the other fingers then it is considered like any other limb and imparts impurity in a tent, whether or not it contains a nail.

Rachi non traduit

על גב היד. שאינה עומדת בשורת האצבעות:

כָּל הַמְטַמֵּא מִדְרָס וְכוּ' כֹּל דַּחֲזֵי לְמִדְרָס מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת

Traduction

§ The mishna further teaches: Similarly, any item that becomes ritually impure with impurity of a zav imparted by treading becomes ritually impure with impurity imparted by a corpse. The Gemara explains that this means that any item that is fit to become impure with the impurity of a zav imparted by treading is fit to become ritually impure with impurity imparted by a corpse.

Tossefoth non traduit

כל המטמא מדרס. היינו מק''ו דפכין קטנים ובפ' כיצד הרגל (ב''ק דף כה:) פירשנו:

וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טְמֵא מֵת וְאֵין מִטַּמֵּא מִדְרָס לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי סְאָה וְתַרְקַב

Traduction

The mishna continues: And there are vessels that become ritually impure with impurity imparted by a corpse but do not become ritually impure with impurity of a zav imparted by treading. The Gemara asks: What is added by this statement? The Gemara answers: This serves to add a measuring vessel, e.g., the measure of a se’a or a half-se’a [vetarkav].

Rachi non traduit

לאתויי סאה ותרקב. שאינן מדרס הזב לטמא אדם וכלים אבל טמאין הם טומאת מגע הזב להיות ראשונים ובמת נעשין אב הטומאה:

דְּתַנְיָא וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכְּלִי יָכוֹל כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ אוֹ תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלָיו יְהֵא טָמֵא

Traduction

As it is taught in a baraita: The verse states with regard to the impurity of the treading of a zav: ''And he who sits on any object whereon the zav sits shall wash his clothes and bathe himself in water, and is impure until the evening'' (Leviticus 15:6). One might have thought that if a zav turned over a vessel used to measure a se’a and sat on it, or if he turned over a vessel used to measure a half-se’a and sat on it, that vessel should be rendered impure as a seat upon which a zav sat.

תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב מִי שֶׁמְיוּחָד לִישִׁיבָה יָצָא זֶה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עֲמוֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ

Traduction

Therefore, the verse states: ''And he who sits on any object whereon the zav sits'' (Leviticus 15:6). The wording of the verse indicates that it is speaking of an object that is designated for sitting, i.e., upon which people generally sit, excluding such a vessel, with regard to which we say to someone sitting on it: Stand up and allow us to use it to do our work, i.e., to measure. This is not defined as a vessel used for sitting, as it serves another function.

Rachi non traduit

מי שמיוחד לישיבה. הוא דהוו אב הטומאה דכתיב וכבס בגדיו וגו':

מַתְנִי' כָּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְיֵשׁ שֶׁרָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵינוֹ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת

Traduction

MISHNA: Any person who is fit to adjudicate cases of capital law is fit to adjudicate cases of monetary law, and there are those who are fit to adjudicate cases of monetary law but are unfit to adjudicate cases of capital law.

Rachi non traduit

מתני' כל הראוי לדון דיני נפשות. כ''ש שהוא כשר לדיני ממונות:

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda said: The statement of the mishna that some are fit to adjudicate cases of monetary law but are unfit to adjudicate cases of capital law serves to add the case of a mamzer. Although he may not adjudicate cases of capital law, nevertheless he may adjudicate cases of monetary law.

Rachi non traduit

גמ' לאתויי ממזר. דכשר לדיני ממונות ופסול לדיני נפשות כדכתי' (בסנהדרין דף לו:) כולך יפה רעיתי:

תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְהָוֵינַן בַּהּ לְאֵתוֹיֵי מַאי וְאָמַר רַב יְהוּדָה לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר חֲדָא לְאֵתוֹיֵי גֵּר וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר

Traduction

The Gemara asks: Why is it necessary to teach this here? We already learned this on another occasion, in a mishna (Sanhedrin 32a): All are fit to judge cases of monetary law, but not all are fit to judge cases of capital law. And we discussed it, and asked what is added by the phrase: All are fit to judge. And Rav Yehuda said in response that this serves to add the case of a mamzer. The Gemara answers: One mishna serves to add the case of a convert, and one other mishna serves to add the case of a mamzer.

Rachi non traduit

גר. נמי כשר לדיני ממונות:

Tossefoth non traduit

תנינא חדא זימנא. תימה מאי קושיא הא כמה כללות תנא במתני' אע''ג דתנא להו בדוכתא אחריתי דקתני כל שהוא חייב בפאה חייב במעשר כו' ושמעינן לה ממתני' במסכת פאה (פ''א מ''ד) דקתני לקיטתו כאחד ומכניסו לקיום ובמעשר לא תני ליה וכן כל שחייב בראשית הגז חייב במתנות ושמעינן לה ממתניתין דראשית הגז וכל שיש לו ביעור יש לו שביעית שמעינן נמי ממתני' דשביעית וי''ל דלא פריך אלא אדרב יהודה דמאי הוצרך למימר לאתויי ממזר הכא והתם והשתא אתי שפיר דלא קאמר דההיא דסנהדרין (דף לו:) לאתויי חלל דכשר לדיני ממונות ופסול לדיני נפשות כדתנן התם אין כשר לדיני נפשות אלא מן המשיאין לכהונה אלא לא פריך אמתני' כי אם על רב יהודה וארב יהודה לא מצי לשנויי דחדא לאתויי חלל דמלישנא דסיפא דאחד דיני ממונות דקתני דאין כשר לדיני נפשות אלא מן המשיאין לכהונה משמע אבל כשר לדיני ממונות ולכל הפחות מוקמינן אחלל דכשר וצ''ל דרב יהודה אתא לאשמועינן דגר וממזר כשרים לדיני ממונות דפסולין לדיני נפשות שמעינן ממתני' דהתם וגרסינן הכא כמו שיש ספרים דגרסי בסנהדרין (דף לו:) אי אשמועינן גר משום דראוי לבא בקהל כו' ואי אשמועינן ממזר דבא מטפה כשרה להכי כשר לדיני ממונות אבל גר אימא לא ול''ג איפכא כמו שהיה בספרים אי אשמועינן גר משום דבא מטיפה פסולה ולכך פסול לדיני נפשות דרב יהודה לא אתא לאשמועי' הא דפסול לדיני נפשות כדפרישנא:

לאתויי ממזר. וא''ת ואמאי לא קאמר לאתויי בעל מום דפסול בדיני נפשות ומפיק לה בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לו:) ובריש מצות חליצה (יבמות דף קא.) כשם שבית דין מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום וי''ל דלא איירי אלא בפסול יוחסין וה''נ איתא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כז:) דפריך והא עד זומם דדיני ממונות דכשר לדיני נפשות ופסול לדיני ממונות ומשני בפסול יוחסין קמיירי:

חדא לאתויי גר. משמע דכשר אע''ג דאין אמו מישראל ותימה דבפ' החולץ (יבמות דף מה:) אמרי' דרבא אכשר לרב מרי בר רחל ומנייה בפורסי דבבל דכיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה וי''ל דהכא מיירי לדון גר חבירו כדאמר בפרק מצות חליצה (יבמות דף קב.) גר דן חבירו דבר תורה ואם היתה אמו מישראל דן אפילו ישראל ולא כמו שפירש שם בקונט' דלענין דיני נפשות איירי הא דדן את חברו אבל בדיני ממונות דן אפי' ישראל וא''ת דבפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עו:) על גמרא דמי שהוחזקו אבותיו כו' דפריך למימרא דלא אוקמינן פסולין ורמינהי הכל כשרין כו' ואמר רב יהודה לאתויי ממזר ומאי קושיא לישני דהיינו דוקא לדון ממזר כיוצא בו דומיא דגר ואם נאמר דהכא מיירי בגר שאמו מישראל הוה אתי שפיר וי''ל דשאני ממזר דכיון דאביו ואמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה תדע דהא דדרשינן עליך הוא דבעינן מקרב אחיך וממזר מקרי שפיר עליך דבא מזרע ישראל ואם ממזר פסול לדון את ישראל מיפסיל נמי לדון את ממזר חברו והא דתניא בתוספתא אין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה היינו מדרבנן דמדאורייתא אפי' ממזר חשיב מקרב אחיך והא דעביד צריכותא בין גר לממזר אע''ג דחלוקין זה מזה כדפי' נקט צריכותא לפי שהמשנה שנויה סתם ואין חלוק זה מפורש בה וא''ת בפ' מצות חליצה (יבמות דף קא:) דא''ל רב שמואל בר יהודה לרב יהודה תנינן בב''ד של ישראל ולא בב''ד של גרים ורגיל ר''ת לומר דאותו רב שמואל היינו בנו של רב יהודה הינדואה דאמר בפ''ק דקידושין (דף כב:) דגר שאין לו יורשין הוה ונתגייר הוא ובנו וכן משמע הלשון דקאמר ואנא גר אנא משמע דהוא עצמו נתגייר וכיון דלא היתה אמו מישראל לשאר דינין נמי מיפסיל ואמאי הוצרך להביא קרא דחליצה וגם רב יהודה היאך בררו לדיין וי''ל דקבלו עליהם החולץ והחולצת דבדיני ממונות הוי כשר ולחליצה מיפסיל כדאמר התם אי נמי התם לחליצת גרים מיירי ואין להאריך כאן יותר:

וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּר מִשּׁוּם דְּרָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל אֲבָל מַמְזֵר דְּאֵין רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל אֵימָא לָא

Traduction

The Gemara explains: And both additions are necessary. As, if the mishnayot had taught us only that a convert is fit to judge cases of monetary law, one might have said that the halakha is lenient in the case of a convert because he is fit to enter into the congregation, i.e., marry a Jewish woman. But with regard to a mamzer, who is unfit to enter into the congregation, one might say that he is not fit to judge cases of monetary law.

וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַמְזֵר מִשּׁוּם דְּקָאָתֵי מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה אֲבָל גֵּר דְּקָאָתֵי מִטִּפָּה פְּסוּלָה אֵימָא לָא צְרִיכָא

Traduction

And if the mishnayot had taught us only that a mamzer is fit to judge cases of monetary law, one might have said that the halakha is lenient in the case of a mamzer because he comes from a fit drop of semen, i.e., his father is Jewish. But with regard to a convert, who comes from an unfit drop, as he was born a gentile, one might say that he is not fit to judge cases of monetary law. Therefore, it is necessary to teach the halakhot of both a convert and a mamzer.

מַתְנִי' כָּל הַכָּשֵׁר לָדוּן כָּשֵׁר לְהָעִיד וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לָדוּן

Traduction

MISHNA: Any person who is fit to adjudicate a case and serve as a judge is fit to testify as a witness, and there are those who are fit to testify but are not fit to adjudicate.

Tossefoth non traduit

כל הכשר לדון כשר להעיד. וא''ת והרי אשה דכשרה לדון כדכתיב בדבורה והיא שופטה את ישראל בעת ההיא ובשלהי פ''ק דב''ק (דף טו.) דרשינן אשר תשים לפניהם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכי היכי דהאי קרא מיירי בנדונין מיירי נמי בדיינין כדדרשינן בהמגרש (גיטין פח:) לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים ואשה פסולה להעיד כדאמר בפרק שבועת העדות (שבועות דף ל.) וי''ל דה''ק כל איש הכשר לדון כשר להעיד אי נמי נהי דבנידונין הוי אשה בכלל מ''מ בדיינים אין אשה בכלל ודבורה היתה דנה ע''פ הדיבור אי נמי לא היתה דנה אלא מלמדת להם הדינים ובירושלמי פוסל אשה לדון אית דילפי מועמדו שני אנשים שני מעל פי שנים עדים ואית דילפי מוישארו שני אנשים במחנה:

גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו וּמַנִּי

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: What is added by this statement, that some people are fit to testify but not to adjudicate? Rabbi Yoḥanan said: This serves to add one who is blind in one of his eyes. And in accordance with whose opinion is this ruling?

Rachi non traduit

לאתויי סומא באחת מעיניו. דכשר להעיד ואינו כשר לדון אבל בשתי עיניו אפילו לעדות פסול דכתיב (ויקרא ה) או ראה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source